גלות ראשונה ושנייה של נפוליאון

נפוליאון חיכה לכניעת הצאר הרוסי, אך כניעה זאת לא הגיע ונפוליאון וצבאו נסוגו.

לפני נסיגתו של נפוליאון התדמית שלו הייתה כאיש בלתי מנוצח אך לאחר מכן עמים רבים ניצלו את חולשתו והשתחררו משליטת צרפת. 

באוקטובר 1813 התקבצו כמה מדינות ביניהם רוסיה כדי להילחם בצבא נפוליאון, קרב זה נקרא"קרב האומות".

בקרב זה הפסיד צבא נפוליאון. ב-1814 נכנסו כוחות הקואליציה לפריז.

בעקבות כך נפוליאון נשלח לגלות באי פונטבלו והשלטון בצרפת עבר ללואי ה18, כמלך צרפת.

בסוף פברואר 1815 אחרי הגלות באי ברח נפוליאון מגלותו והגיע לחופי פורבאנס.

 חיילים מצבא צרפת נשלחו כדי לעצור אותו אך הם ראו אותו כמנהיגם וצייתו לו. במהלך חזרתו לעבר פריז אסף נפוליאון חיילים נוספים ומתנדבים והגיע לפריז עם 140,000חיילים וכ-200,000 מתנדבים.

נפוליאון קיווה שעמו יתמוך בו אך שזה לא קרה החליט נפוליאון להתפטר וניסה להימלט דרך הנמל אך הבריטים תפסו אותו    והגלו אותו לאי סנט הלנה-אי מבודד ביותר בדרום האוקיינוס האטלנטי שם שהה עד שמת ב5 במאי 1821.

מיתוס גובהו של נפוליאון-

נפוליאון לא היה נמוך, למעשה הוא היה גבוה מהצרפתי הממוצע מהמאה ה-19.

יש כמה סיבות לבלבול זה: 

הראשונה היא ההבדל בין מידת הגובה הצרפתית למידת הגובה האנגלית.

הסיבה השנייה היא שנפוליאון היה מוקף בחיילים גבוהים במיוחד.

נפוליאון נחשב עד היום לגיבור גדול בצרפת ולאחד המצביאים והמנהיגים הדגולים בהיסטוריה.

 

נפוליאון מחדש את המלחמות

במהלך שלטונו של נפוליאון הוא חתם על הסכמי שלום עם מדינות אירופה שנלחמו נגד צרפת.                                                            אך למרות הסכמי השלום ,צרפת עדיין נחשבת מאיימת בעיני המדינות האחרות ולכן המעצמות הגדולות באותה תקופה החליטו לצאת למלחמות נגדה אך נפוליאון הצליח להביס אותם עם צבאו.

באוקטובר 1805 הובס הצי של נפוליאון על ידי הצי הבריטי בקרב טרפלגר(הקרב הימי החשוב ביותר במלחמות הנפוליאוניות). תוצאות הקרב גרמו לכך שלאנגליה תהיה שליטה ימית.

בדצמבר 1805 נפוליאון ניצח את צבאות אוסטריה ורוסיה בקרב אוסטרליץ.                                                                               ובאוקטובר 1806 הוא ניצח את צבאות פרוסיה ובהמשך כבש את פולין.

בנוסף לכל המלחמות החליט נפוליאון להטיל סגר כלכלי על אנגליה. בזמן הסגר נפוליאון אסר על אירופה לסחור עם אנגליה, ובכך פגע בכלכלתה של אירופה. בנוסף נפוליאון ניהל את ההשתלטות על אירופה בהסכמים ,לדוגמא : בשנת 1807 חתם על הסכם עם הצאר הרוסי לחלק את אירופה ביניהם.             

בקיסרות צרפת נפוליאון הקים מדינות חסות אשר בכל ראש מדינה הציב את בני משפחתו אפילו אם הם לא היו כל כך מתאימים לתפקיד. בכל מדינות החסות חייב נפוליאון לשלוח חיילים לצבא צרפת ולשלם הרבה מסים  אך גם ביטל במדינות אלו את המעמדות, מעמדה המיוחד של הכנסייה והונהג במדינות אלו החוקים של קוד נפוליאון. תחילה האוכלוסייה של מדינות החסות תמכו בנפוליאון וראו את נפוליאון כאיש ששחרר את ארצותיהם מהשלטון הישן אך בתוך זמן קצר התמיכה בנפוליאון הפכה להתנגדות עזה ולדרישת העמים לעצמאות ושחרור מכיבוש נפוליאון.

לאחר תקופת רגיעה של המלחמות הברית עם רוסיה נכשלה. רוסיה סירבה לשתף פעולה עם נפוליאון כנגד הבריטים ולכן ביוני 1812 תקף נפוליאון את רוסיה, בהתחלה השיג נפוליאון ניצחונות גדולים אך לאחר כמה זמן נקטו הרוסים בשיטה שכונתה "אדמה חרוכה":טקטיקה צבאית של נסיגה תוך כדי הריסת כל דבר אשר עשוי לעזור לאויב.

הצבא הצרפתי כשל ומארבע מאות אלף החיילים שיצאו לכבוש את רוסיה נותרו כשלושים אלף חיילים בלבד.

מסעו של נפוליאון למצרים וארץ ישראל ועלייתו לשלטון

בשנת 1798 הטילה ממשלת צרפת על נפוליאון לכבוש את מצרים מידי הבריטים.                                                                                         מטרתו העיקרית של מסעו הייתה  לנתק את בריטניה, אויבתה  של המהפכה  הצרפתית מהודו                 .                                                        .                                                                                          .  ב־19 במאי 1798 יצא נפוליאון לדרכו. אניותיו הפליגו מנמל   טולון כשהן  נושאות  עמן  כשלושים וחמישה אלף חיילים.

תחילה הגיע נפוליאון למצרים וכבש אותה ,אך כאשר הצי האנגלי בפיקודו של האדמירל נלסון תקף ,הצי הצרפתי הושמד והצבא הצרפתי נותק מצרפת. לאחר מכן נפוליאון החל לנוע לאורך חוף הים התיכון ,הוא כבש את כל ערי החוף שהיו באותה תקופה. לאחר מכן נע צפונה והגיע לארץ ישראל, שם כבש את חיפה ועמק יזרעאל.                                                                                          נפוליאון ניסה לשים מצור על עכו אך משנכשל, הוא אסף סביבו כ-500 אנשים  ונסע לצרפת אך עיקר הצבא נשאר במצרים .

 למרות הכישלונות של נפוליאון במזרח התיכון, הוא נחשב לאדם שיכול להנהיג את צרפת ולפתור את בעיותיה. בשנת 1799 מונה למפקד הצבא וב18 בחודש ברימר ביצע נפוליאון הפיכה ועלה לשלטון.                          

 בשנת 1800 כבש את צפון איטליה מדי האוסטרים בשנית, בזמן זה גם ביסס את מעמדו בצרפת והחזיר את היציבות למדינה. הוא עשה מספר שינויים במערכת החינוך,המשפט ומערכות השלטון.                                                                                                                                  בשנים אלו נוצר גם "קוד נפוליאון" שריכז את זכויות אזרחי המדינה. בשנת 1802 הגיע להסכם עם הכנסייה ובה הדת הקתולית הוכרה כדת של המדינה ומינוי אנשי הכמורה נשאר תפקידו של נפוליאון.                                                                   ב2 בדצמבר 1804 נפוליאון הכתיר את עצמו לקיסר של צרפת בברכת האפיפיור,במהלך הטקס נפוליאון הניח לעצמו את הכתר ואחר כך הכתיר את אשתו.

תחילת הקריירה הצבאית של נפוליאון

כאשר נפוליאון סיים את לימודיו הוא גויס לחיל התותחנים כקצין בדרגת סגן משנה וב3 בנובמבר הצטרף לחיל המצב שם עבר הכשה בסיסית.
בינואר 1786 סיים את הכשרתו הצבאית ובאוגוסט נשלח לדכא הפגנה. כאשר דוכאה ההפגנה נפוליאון קיבל אישור יציאה לחופשה ונסע לקורסיקה מולדתו, שם התאחד עם משפחתו שלא ראה 8 שנים. המשפחה של נפוליאון הייתה במשבר כלכלי מאז מות אביו ולכן נפוליאון נסע לפריז כדי להחזיר את הסבסוד למשפחתו, בפריז הרבה נפוליאון לבלות בתאטרון. בינואר 1788 חזר נפוליאון לקורסיקה והאריך את חופשתו מ9 חודשים לשנתיים. כאשר חזר לצבא הוצב באוקסין ושם ניצל את זמנו הפנוי בקריאה וכתיבה. באוגוסט 1788 הועלה נפוליאון לדרגת סגן ונבחר לפקד על פלוגת ניסויים שחקרה דרכים לירות פצצות מרגמה מתותח רגיל. בערב המהפכה הצרפתית שלח נפוליאון מכתב לראש המורדים ובו העיד על שנאתו לכתר תחתיו הוא משרת.
המהפכה הצרפתית הביאה להזדהות עם נפוליאון מכיוון שפנתה נגד האצולה הצרפתית הבכירה אותה תיעב.
בעת המהפכה, כאשר מלך צרפת הוצא להורג, נלחם נפוליאון נגד כוחות ספרד ואנגליה בעיר הנמל טולון, ולאות תודה הועלה לדרגת גנרל. נפוליאון תמך ביעקובונים תומכי המהפכה ולאחר נפילת רובספייר ישב זמן קצר בכלא. עם שחרורו לקח חלק בדיכוי מרידה של מלוכנים בפריז וכך מצא חן בעיני הדירקטוריון. כאשר התגלו בעיות בחזית עם איטליה ממשלת צרפת ביקשה ממנו לחזור לשרת בצבא. נפוליאון התמנה למפקד הצבא הצרפתי נלחם על רעיונות המהפכה מול אוסטרליה שסימלה את המשטר הישן. במשך כשנה נפוליאון לחם נגד האוסטרים בצפון איטליה והשיג ניצחונות מרשימים.

ילדותו ונעוריו של נפוליאון בונפרטה

נפוליאון בונפרטה נולד בשנת 1769 על רקע התקוממות לאומית באי קורסיקה,אי בשלטון צרפת .
משפחת באונפרטה השתייכה לבורגנות של קורסיקה ושורשיה באצולה איטלקית.
אביו קרלו בונפרטה הסתגל לשלטון הצרפתי החדש ומונה לנציג קורסיקה בחצרו של לואי השישה עשר, אך רושש את הון משפחתו בשל כשלונות עסקיים.
אביו הוכיח ממחקר שערך שיש למשפחתם קירבה לאצולה טוסקנית ובשנת 1771 משפחת בונפרטה הוכחה רשמית כאצולה.
בשל מצוקתם הכלכלית ומעמד האצולה הזוטרה זיכו את הילדים לחינוך חינם על פי החוק.קרלו בואונפרטה נפטר ב-1785 מסרטן קיבה  בגיל 39 בלבד והיה לנפוליאון דמות אב עמומה בלבד. לעומת זאת אמו ליטיציה רמולינו שנפטרה בזמן לידתו של נפוליאון, הייתה לדמות מפתח בעיצוב אישיותו כילד.
בשנת 1779 נסע נפוליאון לראשונה לצרפת לצורך לימודים ולמד צרפתית כ4 חודשים בבית ספר דתי.
ב15 במאי 1779 הגיע לאקדמיה צבאית שם למד 5 שנים, בזמן הזה נפוליאון הרבה בקריאת ספרים מהעת העתיקה בעיקר של מנהיגים צבאיים והצטיין במתמטיקה ,גאוגרפיה והיסטוריה.יכולותיו הצבאיות של נפוליאון בלטו כבר מגיל 14 כאשר יזם מלחמת שלג בין התלמידים בה כל צד בפיקודו.
בנעוריו שאף נפוליאון לשרת בחיל הים ,בגיל 16 ניסה להצטרף למסעותיו של מגלה הארצות לה פרוז ללא הצלחה ולבסוף ב22 בספטמבר 1784 הובכן כמתאים ל"אקול מילטר",האקדמיה הצבאית היוקרתית בפריז.הקבלה ל"אקול מילטר"שמה קץ לשאיפות הימיות של נפוליאון.
ב"אקול מילטר" נפוליאון טעם לראשונה מחיי החייל בתס"חים,מאימוני ירי ואחרים. היחס בין נפוליאון לתלמידים האחרים היה עויין, ולראשונה ב"אקול מילטר" הכיר חבר טוב אלכסנדר דה מזי ושניהם שירתו יחד באותו גדוד.
בשנת 1785 סיים את לימודיו באקול מילטר כקצין בדרגת סגן משנה והיה לקורסיקאי הראשון שהוכשר במוסד זה.